top of page
שירה
בזכות השאלה
בזכות השאלה
נגע אברם באל
ואל
נגע
בזכות השאלה.
והתשובה
תשובה.
והמשכון
משכון.
בזמן שאול
מקום שאול
ואהבה גדולה
עומדת על בלימה
של עוז
ושל אימה
בקצה החוד הדק
שמפלחת
שאלה.
אבן יפה
אבן יפה
כשהיא נשברת.
וכשנשברת,
מתגלה תוכנה,
עשוי מרקמים
עדינים
של הדר ויופי
אור וחושך
שזורים זה בזה
כמו עורקי משי וארגמן
ונהרות זהב וכסף
מוליכים
במערבולות של תוהו
מסרים
בגווני גוונים של בריאה
מתנגנים בכולות בראשית
מעלה
ומטה
מתנדנדים
ברוח הבל פה.
וכך הוא האדם.
אתה המעיין שלי
אתה המעיין שלי
שדוף
כל מותר
צחיח
מטיפת דמעה
שנשרה
ויבשה בדרכה.
אתה המעיין שלי
מרווה
עולמי ורוחי
לראות אל מעבר לאופק
נחלים זורמים בגאון.
אתה
מדבר
ורוח קדים
נושא קולות
בדממה
גלי משברים
מתנפצים בי
בדרך אליך,
אתה,
המעיין שלי.
◀
bottom of page